[ליצירה]
ממש שום דבר (=
בס"ד
בהחלט נקודה למחשבה בפעם הבאה שאני נתקלת בשום (בביטחון מלא שזה חייב להיות במקרה - אני לא אמיצה כמוך...). כמובן בהנחה שאני אצליח להתרכז במשהו נוסף מלבד הטעם הנוראאא שלו. (=
מדהים איך הפכת דבר קטן כל כך כך שייצג עולם ומלואו. מקסים במידה שמכניסה לפרופורציות, ומעלה חיוך בו זמנית - המידה הכי יפה (=
מתוק! תודה רבה ממש!
[ליצירה]
אקומה נא...
בס"ד
קראתי. הוקסמתי.
הזדהיתי?...
יותר מזה. הרבה יותר מזה.
לפעמים אני חושבת, שהקול הצועק מתוך המילים שלך, הוא אותו קול הצועק מתוך תוכי עצמי.
את המחשבות המתרוצצות בראשי סביב סביב, הצלחת להפוך למילים, מילים השוזרות חוטי זהב דקים היישר בתוך ליבי...
מדהים.
[ליצירה]
יכולתי להרגיש אותה...
בס"ד
את האש, ממש ממש.
קטע נפלא.
"בלבבי משכן אבנה" הוא שיר שתמיד בער בעצמותיי, ואתה גרמת לי לחשיבה מחודשת..
עד מתי תהא האש בוערת רק בלבבי?
ואולי פן אחר לכך, כי הרי המזבח היה במקדש,
אבל את המור הריח כל העם שבירושלים...
לו יהי גם בימינו. תיכף ממש.
תודה (=
[ליצירה]
דעה גלעדי
תודה לך, ביקורת מצויינת!
אני מסכימה מאוד שהביטויים מעט דלים (הוא נכתב לצורך מטרה מסוימת, וחברה מסוימת, אז זה התאים..). בתחילה זה הפריע, בדיעבד - אני מחבבת אותו כך (=
[ליצירה]
איך זה שאין כאן תגובה?!
בס"ד
מקסים. מקסים. מקסים.
וצריך להיזהר, הפעם לבחור נכון,
כדי שלא נתחיל לקרוא מההתחלה...
בעזרת השם. וב"הצלחה (;
תודה. נגע בי בנקודה פנימית,
ועדיין מתנגן בי.
[ליצירה]
אלפבה...
א. תודה על התגובה! עושה טוב לדעת שיש מי שקורא את מה שנכתב, ונהנה מזה (=
ב. בנוגע לשאלתך... טוב, אהבתי את הקוסם מארץ עוץ כשהייתי קטנה יותר, זה אמנם נכון - אך לא זו הסיבה בשלה בחרתי לכנות כך את עצמי. אני מניחה שזו ההזדהות עם דורותי, החיפוש התמידי אחרי הדרך הביתה...
לפעמים, דורותי זו פשוט אני.
תגובות