בס"ד

 

מנגינה עולה בסערה השמימה

נצחית כמו האינסוף

אינסופית כמו הנצח.

תוויה הם תווי הבריאה

חולות המדבר, מימי המעיין

הרוח המלטפת, שמש הפז

התכול האינסופי של שמים.

צליליה הם קולות הטבע --

קולות המרעה העולה מן העמק

רשרוש התבואה הנעה ברוח

ציוץ הציפורים המתנגן עם שחר.

 

 

אך מה לה, לאותה מנגינה

ללא ניצוח הלב

הפועם

דופק בלי להרפות

עורג אליך

קורא אליך

מתאווה אליך

אלוקיי,

אלוקי כל המנגינות.