הדמעות יורדות, כמו מלאכי יעקב

הן עולות,

ובוקעות שערי שמיים

 

העיניים נעצמות לברוח מכל השְחור הזה

וכשנפקחות הן

חטאי לפתע מלבינים

 

הלב נפתח, פורץ לכל כיוון

ובתקיעת השופר

מתאחים,

שברים.