סקרנותי משכה אותי לגלות את סודות העלמה הנעלמת.

נשמתי את צחנתה בין החולים,

ראיתי את מעופה המהיר מעל ההר המנוקד בלבן.

קולה הערב קרא אליי פעמים מספר, אך לא רציתי להתפתות ולהביט בעיניה הקפואות. נשיקתה יכולה להיות מסוכנת, אומרים.

טעמתי את רעלה כשטיילתי בין אבני השיש המעוצבות,

מיששתי את רישומה עת נפרדתי מאחת המצבות.

להתראות

שלווה מזוהמת,

לחשתי לה,

בטוחני שניפגש ביום מן הימים.

אורבת לטרף,

בדידותך תתפזר לאחרים,

שכן

אבוא לאספך

ידידתי הבוכייה,

אבוא לקחתך -

דממת המתים.