כך פתאום,
משנכנס אדר (כמעט),
מוצאת עצמי מתגעגעת
לקדושה אחרת.
אני יודעת
שהאמת היא כאן
בחיים,
ביום-יום,
באפור.
שזאת הדרך וכך מגיעים.
אבל ליבי
כבר משייט לו
נאחז בסבך,
אי-שם במרחבי הלבן,
במעי הדגה
של יום הכיפורים.
שאלו את בת דודה שלי פעם פעם,( שהיא הייתה בכיתה ד, היום היא בת 30...), איפה נמצאת הקדושה?.
סבא שלי היה מזמין לפני ראש השנה ויום כיפור את כל הנכדים לקבל ברכה ממנו (גם בתור סבא וגם ברכת כהן לשנה טובה).
הוא היה מניח את ידיו על הראש, אבל לא נוגע בו, נמצא חצי סנטימטר מעליו והרווח הזה היה כל כך ....
בת דודה שלי ענתה ששם נמצאת הקדושה, ברווח הזה שבין הידיים של האיש הנפלא והטהור הזה לבין הראש של נכדיו.
לזה אני מתגעגעת...
[ליצירה]
מדהים!
השיר פשוט מדהים. מצליח לגעת במילים כל כך מדויקות בנימים הכי עמוקים. בלי שהתכוונתי יצאה לי קריאת התפעלות מהפה.. ובכלל השירים שלך בד"כ יפים.
[ליצירה]
שאלו את בת דודה שלי פעם פעם,( שהיא הייתה בכיתה ד, היום היא בת 30...), איפה נמצאת הקדושה?.
סבא שלי היה מזמין לפני ראש השנה ויום כיפור את כל הנכדים לקבל ברכה ממנו (גם בתור סבא וגם ברכת כהן לשנה טובה).
הוא היה מניח את ידיו על הראש, אבל לא נוגע בו, נמצא חצי סנטימטר מעליו והרווח הזה היה כל כך ....
בת דודה שלי ענתה ששם נמצאת הקדושה, ברווח הזה שבין הידיים של האיש הנפלא והטהור הזה לבין הראש של נכדיו.
לזה אני מתגעגעת...
[ליצירה]
...
מישי, הבקיאים בספריו של קישון יודעים שהרבה פעמים יצירות חוזרות פעמיים, בשינויי סגנונות לפעמים, ובאותו נוסח בפעמים אחרות..
אניוואי, הסאטירה "זכר צדיק לברכה" או בשמה העממי "יצחק הסוף איננו", מופיעה בין השאר בספר הסאטירות הראשון.
*מתקרבת*,
אחת שיש לה 12 ספרי קישון על המדף (:.
[ליצירה]
...
אין שום הבדל בין לקנות מדרוזים לבין להיות באנגליה או בשוויץ ולקנות מאנגלים או משוויצרים. הדרוזים הם לא אויבים שלנו, להיפך- הם משרתים בצבא שלנו וגם מתים על הארץ הזאת.
אני לא רואה שום בעיה לקנות מהם, אם כי יכול להיות שבמקרה שאני צריכה לבחור בין דרוזי ליהודי, אני אקנה מיהודי. כמו שאני אעדיף לקנות מיהודי ולא מאנגלי או שוויצרי. כי אני בעד לפרנס יהודים קודם כל.
[ליצירה]
...
אחרי שסדום נהפכת יצחק נולד, אחרי זה תהיה גם העקידה, ו.. יודעת מה, אני לא אהרוס לך את הסוף.
אבל את יודעת מה, הוא טוב.
ובסוף יהיה ענן מעל האוהל ונר משבת לשבת וברכה בעיסה. ותהי לו לאישה ויאהבה.
--
ולגבי ההערה בסוף, אין הרבה מה לעשות עם זה, אנשים אוהבים לשפוט. אבל מניסיון שלי, מותר לנו להחליט שאנחנו לא עומדים למשפט הזה, ושאנשים יחשבו מה שבא להם.
--
שנה טובה שתהיה.
[ליצירה]
...
בגלל זה אמרתי שזה אחלה, והתכוונתי לזה.
כי... זה ממש תלוי באיזו גישה באים לכתיבת שירים.
הגישה הראשונה- כתיבה כדי לפרוק, כדי להתבטא, כדי להוציא על הנייר את מה שעל הלב.. וכו'. זאת יכולה להיות גם כתיבה שמעבירה מסר, אבל המטרה העיקרית היא להוציא, לפרוק.
הגישה השניה- כתיבה אומנותית. נכון, בכתיבה אני מבטאת את עצמי, אבל בצורה מוקפדת. אני מכוונת את הכתיבה לקהל, לא פחות מאשר לעצמי. ולא רק ל"סתם קהל" (במרכאות, כי אין דבר כזה..), אלא גם לקהל שמבין בשירה מבחינה מקצועית.
כמעט תמיד מתחילים מהראשונה, יש כאלה שמאמצים גם את השניה... אבל להישאר בראשונה זה לגיטימי לחלוטין.
[ליצירה]
..
לא.. הם חמודים!
(אתה מדבר עם אחת שיכולה לעמוד שעות ליד הלול של הפרגיות בקיבוץ, ולהעריץ את היצורים החמודים האלה.. ואח"כ ללכת בשלווה לחדר-אוכל ולאכול עוף).
[ליצירה]
הרעיון מקסים,
אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים).
חפשי משהו אחר.
הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה..
תגובות