ואני, בעת שתקע קול השופר
מתוך הקלרינט- נרעדתי.
כאשר אבדתי- עבדתי.
בשלהוב הניגון,
בהתעלות הריקוד
בכיווצי התפילה
בריכוז הלימוד.
כל חיי
צורבת בתוכי את השילוב הזה,
והוא כמשא העול וכשמחת המתנה---
אותיות אש שחורה
על גבי קלף של אש לבנה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אה, אגב, ב"מתים על הארץ", התכוונתי במובן המוות של המילה. לא במובן הסלנגי. נו נו, כל עוד הדרוזים לא עושים לנו כל רע אני לא רואה שום בעיה שהם גרים כאן. (או- גֶרים כאן). ואני חושבת שזו חתיכת כפיות טובה, לשרת איתם באותו צבא ממש ובאותה נשימה להגיד שאנחנו לא רוצים אותם פה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ויש לה רק מילה אחת לומר: תודה. ברוך שעשה לי אי במקום הזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חביב (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמודה את. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ??? !!! :*))))) -- שירה, סליחה על התקף הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה שאני מקפיצה, אבל החתלתול נתן לי נקודת מבט אחרת על השיר, ובעקבותיה שיניתי אותו קצת. ורציתי שתראו.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה על השאלה התקועה, אבל- זה צולם בעין זיתים? (יפה, אגב). [ליצירה]
- [ליצירה] ... עצוב. מוכר. לאחרונה משתדלת כמה שפחות לבכות את עצמי. להעלות את סף הבכי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא בטוחה שהבנתי (או בעצם- בטוחה שלא הבנתי), אבל.. נהניתי בכ"ז. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מביט, אני חושבת שיותר מ-50% מהיצירה הוא התוכן שלה. ההצורה החיצונית של היצירה גם היא חשובה, אבל היא לא הכל. ו-כן, מותר לנו לחלוק על תוכן של יצירות. אישית, היצירה הזאת עשתה לי רע על הלב. מבחינת צורה חיצונית זה אמנם מרשים, אבל... לא אהבתי בכלל את נימת הייאוש המוגזמת. את הבכיינות. בין פלורליזם לפאשיזם יש עוד הרבה מקום.. [ליצירה]
תגובות