אני לא שומעת
עכשיו
אני במי שפיר
צמיגיים
לא צכ´ה כאן אפאחד
אצלי ברחם
דצמבר 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב, אתה יודע, הבדידות לא באמת יכולה לנשוף בין העצמות לשרירים, זה כבר מין דימוי שכזה. וגם השרירים שמתכווצים- לא ביקשתי לתאר את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש בעת ההליכה... ותודה רבה על התגובה, אני חושבת ש"מהודק" זה תיאור נהדר וקולע! [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך, אבל כל-כך נכון. ועצוב. ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] "ירח מעוכל" "טהור עד לשד עצמותיו" "נוכח ומנכיח אותי" ...איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה. אני אוהבת שאין לך אלוהים ואני אוהבת את המשפט "אני אין לי אלוהים אני" ואני אוהבת שאת האלוהים של עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. בהחלט יתכן. יחד עם זאת, זה שיר שנכתב בנימה הומוריסטית לפני יותר מ-6 שנים וההתייחסות שלי אליו היא בהתאם... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש נהניתי מהקטע הזה ולכן אני חושבת שכדאי לשפצר את הסוף שלו. רק את המשפט האחרון. ודרך-אגב- זה די מוכיח שהצליח לך "עידוד ההשראה". [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה כוכב אחד מעז בתגובה על יצירתה (הנפלאה) של רבקה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמודי! גם אני בעד פתקים. וגם אם הבוסית לא אוהבת, אני בטוחה שיש מי שישמח לקבל פתקים נחמדים שכאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה ומסכימה. ונהנת מהנקודות שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] (: אתה מתכוון לזה שגם בשיר השני הזכרתי שדים? וואלה. אכן לא שמתי לב. בכל מקרה, אלה שדים אחרים לגמרי... [ליצירה]
תגובות