אני לא שומעת
עכשיו
אני במי שפיר
צמיגיים
לא צכ´ה כאן אפאחד
אצלי ברחם
דצמבר 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה באמת חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור לקבל את זה כמובן מאליו ואסור להפסיק להתבונן ולתהות, כמו בקטע הזה. ואני רוצה להאמין שאם נמשיך להטיל ספק, יהיה ביכולתנו לשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם על התגובות ועל ההשתתפות. אל דאגה- אני לא חושבת ולא מרגישה ככה בכלל. זה כנראה היה ברגע של שפל (שימו לב לתאריך...). ואני בהחלט מסכימה עם מה שכתבתם. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש נהניתי מהקטע הזה ולכן אני חושבת שכדאי לשפצר את הסוף שלו. רק את המשפט האחרון. ודרך-אגב- זה די מוכיח שהצליח לך "עידוד ההשראה". [ליצירה]
- [ליצירה] זכותך המלאה. אבל בעיניי החיים הם הכי חשובים ולדעתי המחויבות הראשונה של הורה צריכה להיות כלפי ילדו. נראה לי הגיוני שהורה אמור לאהוב את ילדו ולשמור עליו מכל משמר. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר... דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ". keep on going. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה. זה גם מה שאני מרגישה לגביו... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה שצריך להסתכל לה בעיניים וגם עם מה שכתבת על ההתפשטות, אבל לפעמים צריך גם להתפשט, לדעתי, וגם צריך להיות קצת סוררים. בקיצור, לא תמיד צריך (או אפשר) להלביש את הכתיבה. ותודה, דרך-אגב. (: [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם. לשני הדברים לא התכוונתי לרמוז, אבל שניהם מעניינים בהחלט. תמיד נחמד לראות שכל אחד מוצא בשיר משמעויות אחרות. (: [ליצירה]
- [ליצירה] (: זה בסדר, גם אני לא זוכרת ואפילו בדקתי עכשיו את ההבדל וזה עדיין לא לגמרי ברור לי... "מטאפורה, או השאלה, היא סוג של דימוי. המטאפורה יוצרת זהות משתמעת בין שני יסודות, ללא כ' הדימוי. יסוד או תכונה מועתקים משדה סמנטי אחד לאחר ונוצר צירוף מילולי חדש, ציור בעל משמעות מפתיעה. דימוי הוא אמצעי לשוני המשווה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף, דומה אך לא זהה. בדרך כלל הקישור היוצר את ההשוואה נעשה באמצעות כ' הדימוי ." [ליצירה]
תגובות