א. אני לא מתיימרת להיקרא משוררת. ב. מה שחשוב לדעתי זה לא "למה התכוון המשורר" אלא מה השיר מעורר בקורא ומה הוא אומר לו. ג. אני באמת לא לגמרי זוכרת מה עבר במוחי כשכתבתי את זה לפני 6 שנים, אבל יש לי כמה רעיונות שלא זה המקום לפרטם. ד. הרבה פעמים - ובמיוחד באותה תקופה - אני כותבת בלי תכנית מסודרת ורעיון מוגדר, אלא "שופכת" משהו שעולה בי. ובדיוק בגלל זה- ר' סעיף א'.
[ליצירה]
כנראה שכן.
א. אני לא מתיימרת להיקרא משוררת. ב. מה שחשוב לדעתי זה לא "למה התכוון המשורר" אלא מה השיר מעורר בקורא ומה הוא אומר לו. ג. אני באמת לא לגמרי זוכרת מה עבר במוחי כשכתבתי את זה לפני 6 שנים, אבל יש לי כמה רעיונות שלא זה המקום לפרטם. ד. הרבה פעמים - ובמיוחד באותה תקופה - אני כותבת בלי תכנית מסודרת ורעיון מוגדר, אלא "שופכת" משהו שעולה בי. ובדיוק בגלל זה- ר' סעיף א'.
[ליצירה]
תודה לכולכם על התגובות ועל ההשתתפות. אל דאגה- אני לא חושבת ולא מרגישה ככה בכלל. זה כנראה היה ברגע של שפל (שימו לב לתאריך...). ואני בהחלט מסכימה עם מה שכתבתם.
[ליצירה]
"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
טוב, אתה יודע, הבדידות לא באמת יכולה לנשוף בין העצמות לשרירים, זה כבר מין דימוי שכזה. וגם השרירים שמתכווצים- לא ביקשתי לתאר את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש בעת ההליכה...
ותודה רבה על התגובה, אני חושבת ש"מהודק" זה תיאור נהדר וקולע!
[ליצירה]
איש התווים- בדיוק! הבנת את הכוונה. תודה רבה על התגובות והמחמאות.
זהירות שביר- צר לי לשמוע, אני מקווה שזה מאחוריך. גועל לא היה המטרה העיקרית שלי בשיר, וחבל אם זה מה שעובר. טוב לשמוע את זה מכם.
חוצמזה, אני ממש לא מתעקשת על הסיווג, קרה כבר שפרסמתי תחת "קטע" ובתגובות כתבו שזה "שיר" ושיניתי בהתאם. אז אני אעשה את זה גם הפעם לכיוון ההפוך.
אבל חשוב לי להגיד, ששיר בעיניי הוא לא רק עם מבנה מוגדר וחריזה וכו', ובמקרה הספציפי הזה המבנה (או הצורה) אמור לשרת את הרעיון ולהיות מותאם לו.
שוב תודה לשניכם על הביקורת הכנה והבונה, ועל ההזדהות.
תגובות