הצפירה מחלחלת ומאירה את נשמתי
כבלי החול מותרים קמעה קמעה
נבכי ליבי נפתחים אליך 
אמיתותי מתגלה.


"אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת"
הנר ממלא את ביתי בזיו שכינתך
ממשיך  ומתעצם
נוגע בעצמותי, בגופי השפל אליך
נשמתי דואבת את גסיסתה בששת ימי המעשה
הפצעים מגלידים
 ועם שירת ה"לכה דודי" הם נושרים אט אט
ומשאירים מקום לטוהר ,
"התעוררי התעוררי , כי בא  אורך קומי אורי"
האמת מתחזקת
משתלמת ביחד עם השתלמות הלבבות
המתכנסות לשמך הגדול והנורא
ומקבלות  את פני השכינה,


,מלאכי השרת סובבים אותם
ואיתם מגיע הנחמה "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך
ה´ ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם"
השמחה גוברת
השייכות מתעצמת
והבילבולים אינם.