מונולוג? כן, בטח שמונולוג. אתה לא כאן. הלכת. אומרים שלעולם שכולו טוב, נכון שהבטחת שתמיד יהיה לי על מי לסמוך, נכון שאמרת שתמיד איפשהו יהיה משהו שאוהב ואכפתי, אז הבטחת. נכון שהבטחת שניסע ביחד, ושמיד אחרי הרשיון שלי נקרע את הארץ, אז אמרת. נכון שאמרת שבטוח שם, בעצמונה. שהכל ורוד, שכיף שם. אמרת. וטעית. אהבת את המקום, את החברה, אבל למה? יש לנו עוד מלא תכניות, לא מתאים לבטל הכל ככה, עם מי אני אסע? מי יאהב אותי? למי כל הזמן יהיה אכפת ממני? ומי יתקשר אלי באמצע הלילה? כנראה שאף אחד. אמרת שיהיה טוב, שצריך להאמין בזה. אז אמרת...