לכל אחד יש את הפסוק שלו... (ואני לא מתכוונת להוא מתהילים.) פסוק שמציין את תמצית חייו, את השאיפות והרצונות הכמוסים. את הפחדים, והדאגות. את ההתחברות לאחד, לבורא העולם. הפסוק שלי מלווה אותי כל חיי. בתקופות טובות הוא דוחף קדימה, בתקופות פחות.., הוא מושך החוצה. הוא מזכיר לי כמה אני קטנה ובעצם גם כמה גדולה. הוא מראה לי כמה הוא אוהב ומוכיח אותי, ונותן לי לחשוב. תודה ה' שנתת לי את זה הפסוק.     "ויפן א-ליו ה' ויאמר לך בכוחך זה, והושעת את ישראל, מכף מדין. הלא שלחתיך"         שופטים ו', יד'