אֶשָּקֵךְ בִּשְׁפָתַי, אֶרֶץ
מצפה עדֵי אֶשַּק
רגביך, ארץ צבי
טביעתך, בה כה אחשק
על שפתַי את תעצבי
לרגליך אפֹּל על פני
לפניך, ארצי, אתבזה
אמת, כי כל מעיני
מימים חפצים בזה
ועל אדמתך
על אדמתי:
אבק דרכים
אבקת פרחים
עפר הליכה
רוח מלוחה
דמעת נשים
כשלב זו המה
זעת אנשים
לכלוך, זהמה
זהמה עם קִרבה
סוג לכלוך שאלטוף
בִּשפתַי הצריבה
לא אסיר, לא אשטֹף
שפתַי כעת נאות מאֹדם
הן נקיות מתִמרוֹקות
ריחניות שפתַי מבֹּשם
שפתַי - מפרי הן מתוקות
כי זו ארץ אשר תמיד
עיני אלקיך בה
שבלים בעצמו יעמיד
ויבריק גפנה בחבה
ותערֹבת השביבים
תחת מגע העור
לי הוא רגע
טהור
טהור.
תגובות