בין ארץ לשמים
עננים אפורי אדרת.
שולי זהב רוקמים -
קרני שמש מזהרת.
חוטי זהב נמתחים
אל עבר האדמה.
כמו ציור של ילדים
עם תמימות חמימה.
"אמא", אומרת לי הקטנה,
"אלו הידיים של המלאכים".
ואני חופנת את הרגע -
אלי,
כמה אנחנו מבורכים.
בין ארץ לשמים
עננים אפורי אדרת.
שולי זהב רוקמים -
קרני שמש מזהרת.
חוטי זהב נמתחים
אל עבר האדמה.
כמו ציור של ילדים
עם תמימות חמימה.
"אמא", אומרת לי הקטנה,
"אלו הידיים של המלאכים".
ואני חופנת את הרגע -
אלי,
כמה אנחנו מבורכים.
תגובות