לְאַחַר צִפִּיָּה
קָל לְהַבְחִין בִּקְצוֹת הַהִשְׁתּוֹקְקוּת,
כֵּיצָד נִקְלָפִים דְּפוּסֵי עָבָר.
אֵין חֶמְלָה לִמְשׁוֹרֵר זָקֵן
הַמַּסִּיק חֶדֶר צָר בְּחֹם בְּדִידוּתוֹ
אֵין כְּמִיהָה לְרַכּוּת הַנִּתְעָב,
הַכֹּל לִכְדֵּי הַשְׁלָמָה
נִקְשֶׁרֶת בְּחֶבֶל, מֻחְתֶּמֶת דְּמָעוֹת
מְיֹעֶדֶת