ליעלי
אמרתְּ:
האזיני להם, מזדעקים לכריזת בוא האובדים
ראי נפשם נמתחת עד קצות קצוותיה
כדי להציץ מבין חרכים
להבחין עוד מעט
להתרפק על זרות מוכרת.
וכל הנגלה לעיניי היה אַת
ראי נפשם.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .."אל אופק קימוריו".. נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא הבנתי כל תו, כל אות, אבל רוויתי מהן, כתיבתך היא עונג. [ליצירה]
- [ליצירה] ורק בי, הצינית, עולה הציטוט: "מוסיף דעת מוסיף מכאוב"..? [ליצירה]
- [ליצירה] דעה גלעדי, ה"לבד" מתייחס למבט של התינוקת ולא לרגע המשותף. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונת הזיכרון הזאת בעיקר גורמת לי לתהות האם ישנם עוד נערים המצטטים את אלתרמן או פן. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק? [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא, דווקא הבית האחרון האמור לסגור את המהלך, הרס לי אותו..שני הראשונים מקסימים, כיף להגיע אליך באקראיות [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא ראינו אותך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] משובח. (רק דבר אחד- הפריע לי השימוש החוזר במילה כאב- "דרכתי הכאב", "ויין הכאב", לדעתי עדיף למצוא מילה דומה אך שונה) [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם. ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-) [ליצירה]
