כיצד תעינו בדרכינו?
כיצד בידי האשלייה הציונית,
חיינו למרמס היו?
בטירופו של המזוקן מוינה, בטחנו.
שותפות לפשע ללא דין, ידינו נהיו.

אות הקלון והחרפה מתנוסס על מצחה של הארץ;
מארובותיה אדי-הצחנה פולטים.
עלינו להודות בניצול ציני של מלחמת 48,
אשר הייתה מיותרת;
לתת זכות השיבה לפליטים.

כיצד זה קרה שלא היה לנו שכל,
להבחין בתהום האפלה?!
הבוץ הציוני מכתים ומדייט את ארשתנו;
הקץ לטימטום ואשלייה!