[ליצירה]
את לא לבד ויש בך פינה,
העמיקי מעט היא בתוך הנשמה.
שירך כה גלוי, מבשר על הכל ולכל קורא,
להזדהות מחייב גם ולא ירצה.
תקווה זה טוב, אך אינה מרפאה לכך דרושה,
דחיפה, עשייה.
שירך נהדר, וכולם כאן בוכים כבר אין לי, מושג למי אף מנגבים.
על אהבה כיתבי ולו אפלטונית, וכך נחשוב:
זו גברת, ברונית!!!
מהאוהד את שירתך: חיים
[ליצירה]
למושה הנכבד : אין אחד שלא חושב על כך זאת האמת.
לשם בדוי היקר: כלום לא בידינו לכן הפחד מהבאות.
ולדוד חי עד מאה ועשרים.
הסברתי את עצמי שהפחד הוא לא מהמוות אלא מהסבל שלפני ואתה בכל זאת בשלך.
נו שיהיה: כי מי אני שאפתח בויכוח עם הרמב"ם?
חיים מאושרים וארוכים לכולכם.
חיים
תגובות