*

לא שיר לא פרוזה אותה נשמור

רק כברת- דרך שצריך לעבור.

רק אדמה יבשה או לחה,

זו הדרך חזרה.

לא לחם,

לא שתייה,

רק כעס וחרון, שהיה:

על קברים שהתווספו במהרה,

על צעירות ואהבה שהייתה.

לא חלום,

לא מציאות זה היה,

לא צחוק,

שמחה

או מסיבה:

רק בכי

שבליל אותנו תופש,

כמו סכין פוצע-

הזמן הנוגס.

                                                             27.7.98