תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
סקרלט היקרה תגובתך הינה שירה בהמשך לשירי אולם
אינה כזו בלעדיו. באם רצית בכל אשר כתבת לומר
שבסופו של דבר אנו כולנו נחש אחד, ניתן היה לכתב זאת מיד מבלי כל התוספות הידועות. כאן בשיר מתואר מצב נתון של בגידה וסיומה של תקופה בחיים.
וכאשר אין כבר חזרה כולנו מגיבים בשנאה התאור לגבי
הנחש הינו פסיק לאשר אנשים מסוגלים לעשותו במקרים שכאלה. אישית לא הייתי במצב הנתון אולם כך אראה את התמונה בין עם היא נעימה ולא.
באשר לשירך עליו הצבעת קראתיו ואני לא הייתי מסוגל
להשלים עם מצב שכזה.
מאחר ולא כל כך הבנת את שירי וזה למה?
בתחילת השיר אני כותב על התחינה שמצד הגבר והיא לא מוסברת בכוונה תחילה שוא מבקש כי תפסיק עם הרומן אולם היא אישה כמו אשת הדיג של פושקין ורוצה גם להישאר וגם לנאוף.
לכן הסיום הוא כזה.
אגב אהבתי מאד את שירך ואמשיך לקרוא את יצירותייך כמו כן להגיב.
תודה על תגובתך החמה.
חיים
[ליצירה]
המגיב
לכל אדם ישנם רגעים קשים מנשוא במיוחד בגיל צעיר.
ואת כבר פרקת חצי מהם בהעלוך אותם על הכתב.
שיר נפלא, תמשיכי לרוקן ואנו נשמח להתעשר מכתיבת
המלאה ביושרה, אומץ וכשרון רב.
תגובות