עת עטי בידי

 

עטי בידי

הדף הלבן מסנוור את עיניי

הן באתי לכתוב עליכם על חיי

מוחי מתרוצץ שלווה בגופי

מתח שולט באזור לבבי

שמא אשגה בכתיבה נדושה

על דבר שנכתב כבר ברבבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השארתי כאן קטע כולו בלבן

על מנת שתחושו מה לי כבר מובן

לכן את שירי אני כאן אסיים

כי את תשובתי אקבל מכם.

מילה לא כתבתי והלאיתי אתכם

כך כל כתיבתנו:

שלי שלכם!

כקטע שכולו בלבן

ומאחר והכל כבר מובן

דפינו מילאנו במלוא רגשות

גם ולא שירה היא: התמכרנו לזאת.

                                                                         4.2.06