השמש עולה

ואתה בי משקיף

מבעד לקרני השמש.

 

עם שחר רואה אותך

כה ענוג ויפה

נותן רצון לעבור בשעריך.

 

שובה אותי בחיוכך

הבלתי נלאה והכובש

שאתה משרה עליי

בתאורה השמימית העזה

 

במערה החשוכה

שבה הלכתי-

שבסופה-

 השרית עליי תקוה

 

כשאני צועדת לבדי

אתה את דרכי מאיר

אפילו אם הנך מופשט-

שמך תמיד בהיר