בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר,

הוּא הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ.

אֲנִי מָסַרְתִּי אוֹתוֹ אֵלֶיךָ,

וְאַתָּה הֶעֱבַרְתָּ אוֹתוֹ מִיָּד לְיָד.

לֹא זָרַקְתָּ לַסַּל.

ולֹא הֶעֱבַרְתָּ אוֹתוֹ הָלְאָה.

בְּסוֹף הַמִּשְׂחָק, אֲנִי הָלַכְתִּי,

ואַתָּה הִמְשכת לכַדְרֵר לְבַד .

אִלּוּ  יָדַעתִי, שאַתָּה  עוֹד  אוֹחֵז בוֹ,

אוּלַי  לֹא הייתִי  מְסֻגּלת לִקלוֹע לַסַל 

כַּדּוּר שֶׁל  מִישֶׁהוּ  אַחֵר.