את אוויר הבוקר הצונן בואכה סתיו
לעולם לא תפלח צעקתך הדמומה
ובעוד שלושה עשר אביבים
קולך לא יתחלף אגב ברכת הפטרה
וספק הורתך או ספק צרתך
סופקת כפיה ומוחה עוד דמעה
וכמעט אביך כמעט מתייפח
עת צופה הוא עתיד סיבלותיך
שכן הטבע אכזר
והילד זר ומוזר
ובתור יעלה עוד שיקול מיוסר
כך יחרץ דינך קר ומנוכר
ובוועדה גם אבא גם אמא
והא-ל הטוב שוכן בין השניים
והרופא
את דינך הטבעי הוא חורץ
התליין לעולל בן יומיים
תגובות