זה לא מתפקידי, לתאר בפנייך, את שעינִי רואה לפניי. יעברו זמנים ומקומות, ביטויים ונפשות, עוד נהלך בגליל ובגאיות, במדבר יהודה ולאורך הדיונות, עד שאצבעותיי, על המקלדת תרקדנה ודין וחשבון לשולחנך תגשנה. אבל, לעת עתה, אשנן. אין זה מתפקידי, לתאר בפנייך את הקורות אותי.