קוּליקוּ די מַריפּוֹזָה*

 

"קוליקו די  מריפוזה"

שר לי אבא

בשרידי גאוותו הס"טית המתפוררת

להמתיק חלומותי

שינטפו דבש ומי ורדים

כמו עוגיות הסולת של סבתי רשלה

(ואל תשכחי את השקד באמצע – כי הילדה אוהבת)

"מריפוזה קטנה שלי"

לחשו לי אֶל סיד ואייבנהו

ומלך קסטיליאני אחד או שניים

בעודם מצליבים חרבות

אבי מביט בי מן הקירות

ועיניו צוחקות.

 

 

* טוסיק של פרפר – כינוי חיבה בלאדינו למי שיש לו קוצים בישבן.