ושוב בשדות
חול שתלטני של כמעט ים
מכסה את התודעה בשמיכה צהבהבה.
הליווי מגיע, את החול מנער לצדדים
ומצעיד למרכז כתובות צבאיות
מילים שאין הפה יכול לומר
ואין האוזן יכולה לשמוע.
אך הלב מרגיש כל מה שקורה וקרה שם.
האם בפעם הבאה שאחזור
אראה שוב פריחה ביישנית?
או אנשים מובסים,
שאורזים את חייהם
בסלי נצרים
תגובות