מחשבה ודמיון פרוע,

משוחררת ממציאות אם ישנה,

מנסיקה אתנו אל- על,

ואל מצולות ימים בחדווה.

אף מציאות חזקה וקיימת,

שמץ דמיון בה תמצא.

את גופך ולבך מחממת,

מוסיפה למציאות עוצמתה.

בל תשקע בה באופן מוחלט,

הן תדע יהיה זה בנלי,

אם שקעת אתה כפרט,

תמצא במצב פטלי.

יש לדעת מתי לסגת,

לחזור אליה שנית:

אך בל תמצא עצמך,

כורת וקושר עמה ברית.

                                                                   30.9.98