- - - - - - - - - - - - - - -

אף את שירי הערש אותם זמרת,

וקולך המהדהד בתוך לבי.

ידך את מיטתי מנענעת:

רואה ולא רואה אינך איתי.

לכאורה הכל נראה נפלא,

בקרוב שנה לי חמישים.

גדלו הילדים להם  לא רע:

הולכים לראות את סבא בן תשעים.

חולפות שנים עובר הזמן

דבר לא מתחדש,

וכך אראה הכל מכאן-

כי חי המת ומת החי זהו מה שיש.

          הוי אמא היקרה בארמון השיש:

          למה כל צעיר תמיד ידמה לתיש?

סונטה:לאימי

16.5.95