[ליצירה]
אוי, כמה שכואב
עברה כבר שנה, לא יאומן...
הכאב אכן קהה, קשה לחוש כבר את אותן הרגשות שלא היו לפני-כן מעולם ולא תהיינה כאלו לעולם.
והכאב אילם...
עכשיו הכאב הופך לאבל ולזיכרון עמום, ואין ברירה אלא להמשיך ולחיות כאן בתוך הטירוף...
[ליצירה]
ב"ה
עצוב..
כתוב שמי שיושב בסוכה ושרוי בצער אז עדיף שלא יישב בסוכה..
הכוונה שזה ציווי מהתורה לשמוח(ושמחת בחגך..)
ואסור לבטל מצוות עשה..
בכל-אופן אני מסכים שזה קשה..
שיהיה חג שמח!!!
[ליצירה]
ככה פתאום מגיח פרפר חרישי? אחרי כל כך הרבה זמן.
טוב, השיר הזה משום מה העלה בי את המנגינה של השיר - והחיטה צומחת שוב,
"זה לא אותו הבית..."
וסתם כך, את כותבת נחמד.
הבנתי את מגיחה מגולמך מקיץ לקיץ, יופי.
[ליצירה]
אור פ.א-מה נשמע?..
אין פה הודעות על המסך אז נאלצתי לשאול בשלומך ביצירה ומכיוון שהיו מתעצבנים עליי[סביר להניח] אם הייתי כותבת ביצירה של אחרים,אז כתבתי אצלי..
איך הלימוד?
[ליצירה]
נשמת-
אולם אנו,
שאנו אנשים מתורבתים ומכובדים ואיננו מדברים בשפת רחוב, כך אני חושבת שראוי, אף שזה לכאורה לא נראה יפה לעין,
לא יעלה על הדעת שיהודי במדינת ישראל ידבר בשפה עממית, רחובית, שלוחית ועוד תיאורים כגון אלו..
מקוה שדברי הנ"ל ברורים כשמש.
ועכשיו.. אנחנו 'כולים לדבר לשפתה'רחוב המצויה ש'לנו.
: )
[ליצירה]
אבל עדיין
איש ואישה לבדם הם חצויים.
כך היהדות אומרת.
אמנם זה שני עיגולים שמתלקדים לאחד[כמו מד חום שנשבר ושני עיגולים מתלקדים],אבל עדיין הם חסרים.
בשורות טובות!
[ליצירה]
צר לי אכזב
ולהרוס את השרשור, אבל אני לא יכולה לעמוד מנגד בלי לומר דבר[למרות שכבר אמרתי], אז אומר: "דבר".
עכשיו מצפוני יול[אולי להניח לי].
זה פשוט כייף לקרוא ובמיוחד כשזה סיפור..
שכוייך