[ליצירה]
גם אז, גם היום פה פעור.
מסתורי, יפה, מושך, מעניין.
יפיפה!
תודה לך.
[ליצירה]
[ליצירה]
בפעם הבאה שתגיד שאתה חובבן אני אתלה אותך על עץ סקוויה עם טיטול משומש בפה.
לך תעשה עם זה משהו, בנאדם!
אתה מצייר מדהים. נהניתי לראות גם את המקור.
תודה!
[ליצירה]
הלוואי שנגיע לרמה כזאת של הודאה על היש והקיים בשמחה. רגע אחד של אמת שווה הרבה יותר מהמון רגעים ציניים וסתמיים.
לא עלית לשפה יותר מדי גבוהה, כי אז היה (לי מורגש, לפחות) מנותק ויותר קשה להביע רגשות אמיתיים, בשפה שהיא אינה שלך. אבל עלית קצת, בהתאמה לתוכן, רק כדי לעלה את השיר ואת הרצון, ואולי מתוך כבוד לבורא.
שיר פשוט על רצון טהור ותמימות.. נקשרתי.
[ליצירה]
מסכים עם שם.
מה שכתבת ב - ג', ההשערה שלך שם לא נכונה. (שיהיה ברור- אני לא מרים יד), יש אנשים שמרביצים, לא כי הם כועסים על השוטר - הם רוצים לעצור את מה שהוא עושה.
מי שהיה בעמונה, וזה לא מתוך התנשאות או משהו, ממש לא, מבין שאין לך כל כך מושג במה שקורה בשטח עצמו. צריך ללמוד את ההלכות שציינת הרבה וחזק לפני שהולכים למשהו כזה, אבל שם נגלית לפניך אכזריות, ואני יכול להבטיח לך, למשל, שאם לא היו זורקים אבנים (למשל) היו יותר פצועים, ויותר קשה. אפשר להמשיך, אבל לא כאן.
[ליצירה]
קטע מעולה, מויש צודק. ומרשימה הכניסה לראש כזה.
וגם התגובות של ילד במקום.
אני אנסה להסביר מה מפריע לי, אולי מ'בפנים' זה ישמע טיפה אחרת.
המעבר בין מצבי הרוח שלו מהיר מדי, זה לא עובד ככה. אם זה משבר שהוא קצת יותר מדיכאון חולף, לוקח זמן (כמה סדרים מינימום) לצאת ממנו. אז יש כאלה שלומדים, וזה נשכח, או שהראש שלהם נובל על הגמרא. ויש כאלה שמנגנים בחדר. לא יודע אם ניסית לתאר דבר כזה, בעצם.
באמת קטע שאין לי כל כך מילים לתאר את ההרגשה המזדהה הזו שבוקעת.
[ליצירה]
תגובות