המילים הופכות לי עולם שלם של מציאות לסמלים.
(תובנה עמוקה)
לכן כשיש לי צורך בצעקה
אני יודעת שאין מי שישמע ולכן
אני כותבת
ובין אור לחושך
-
לעולם כולו
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדס לא כתבתי בכלל פתחה עיניים, אולי צרחה בי: עיניים אולי פתחה בי כאב... תודה על התגובה...=) [ליצירה]
- [ליצירה] * תודה כנפ"ש [ליצירה]
- [ליצירה] מפוחיות נושבות בשירך... [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, אתה צודק. חרדה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נכתב מעמקי נשמתי- התלבטתי אם לפרסם, כי זה ממש להפוך את הכאב הכי גדול שבי לשיר (הפחד שמישהו קרוב אליי ימות), ולדבר כל כך פומבי שלא בטוח אם אנשים יחוו אותו כמו שאני חוויתי- כואב לי כל כך לשלוח אותו לעיניים סקרניות, אך יותר יכאב אם אצפון אותו. כך או כך, הכאב הוא כואב. וזה כוווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאב!!! הצילו, הושיעו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שנגעת בסיפור שלי בדיוק רב. הצלחת להפוך סיוטים שלי לאגדה, הלוואי וגם אני אצליח. ואתם, אליכם מדברים בלא שתקשיבו, תדעו; יש את סבל הקיום והוא ספון בקירות ליבנו ובדמעותינו, ובאגדות האמיתיות אותן לא מספרים לילדים. תודה, ים, יש לך לב רחב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני באמת אהבתי. איזה כיף לה. איזה רע לעולם הוירטואלי. [ליצירה]
- [ליצירה] דרדסית!!! קטע מדהים וחזק! הרבה שקט פנימי, עולם חרב שנבנה, טראומה- ושיקום, וגם אם עדיין בחושך- זהו החושך שלפני איילת השחר... נשיקות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. טוב טעם... :) (חינני...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מירכוז. זה לקח אותי עמוק אל תוך התחנות שלי. [ליצירה]
תגובות