ולא נַשַקְתָּ.
כי אין לערבב מין
בשאינו.
(מיוחד) במינו.
טיפטוף פְּנִים
עלול היה להמיס
דֶבֶק חיצון עטוּי.
ולמי האומץ?
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דינמיקה מוכרת.. (היום כולן פמיניסטיות במסווה של פוסט), יפה כתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמו ביקורת בונה ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] מילים כאילו מסורבלות שמתנגנות מעצמן (פרדוקס המציאות ממש) נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה משהו חדש, מרענן ולא מובן לי. מחכה לשמוע עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מוגש כשירות לציבור? [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב,ילד! עכשיו יש למי להקדיש את הספר.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, חושבת שיש להשיב לכל אדם בצורה נאותה. שנית וקונקרטית , שלוש התקופות עולות בבירור מהשיר, העניין הוא לא בתוכן, אלא בעיצובו. החרוזים נדמים מאולצים (עטו-איתו) וחלק מהמילים מפריעות לזרימה ("נמרח"?!) . אני אישית גם לא מחבבת שימוש במושגים קלישאתיים ונפוצים ("יקרת לי מחיי" "אצעד אל השקיעה"), חושבת שמשורר צריך להמציא חדשים משלו. אבל זו רק אני :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שכבר כתבו את זה פעם.. מישהו בשם שלמה אולי?.. וקצת אחרת: השפה נהדרת, מלל באורך הנכון- כך שלא מייגע את הקורא, רמיזות למקורות הן מבורכות גם כן, אבל איכשהוא לא קורה שום דבר. כל הבתים אומרים את אותו הדבר, אין התפתחות. ואולי זה לגיטימי ונהדר, אבל בשבילי זה הפך את השיר ל"פרווה". [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו: היא אינה טובה לבלוז ב-ג-ל-ל ששומעת את העצב, האכזבה והריפיון כ"מתוק-מתוק", ובעצם לא מבינה מהיכן הוא בא ומה מביע. מפספסת את כל המהות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה חסר פואנטה בדרך מלבבת ושנונה, אהבתי! [ליצירה]
תגובות