[ליצירה]
לא בן מזרח אנוכי, ושום מסר סמוי פה חבוי, רק כוונת משורר עלומה שלא פורשה בצורה נכונה.
רוב סליחות על משקל רוב תודות - הרבה סליחות לגברת ערוגה. שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם (-;
[ליצירה]
זריחה סתוית
פרודות אור עדינות, מציצות בלאט באופק,
כאומרות האם לנטות מחסדן על עולם אפל.
כדור עגול דוחק בקרעי רקיע כהה,
שולח הילתו הרחוקה עלי אדמה ספוגת טל.
קרני אור בתולות פורצות
מעירות לעולם חדש ונפלא.
[ליצירה]
תמונה יפה מאוד
לא צריך למרכז כלום. המירכוז יוצר שיעמום בתמונה, מין דבר צפוי. אין שום דבר שיגרום לעין לפזול לצדדים, כי גם הצדדים הם חלק מהתמונה.
הטשטוש (bluring) מוסיף מאוד לאווירה ה"פייתית", באמת חסרה פה ילדה מכונפת, המוקפת בזוהר עדין.
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
נגעת בהתלבטות גדולה שלי בכל שיר. הכותרת.
האם לתת כותרת ברורה כמו פה, וכך אדע שיודעים על מה השיר מדבר, או לתת כותרת מעורפלת שהקוראים ינחשו.
לפעמים רצוי להבהיר דברים, לפעמים רצוי להסתיר כוונות (אם מסיבות אישיות, אם לאתגר את הקוראים).
ולפעמים השיר פשוט גלוי מדי או לא-מובן מדי בכותרת.
בכל מקרה, תודה.
תגובות