עוֹד סְתָיו אֶחָד
עוֹד פְּרִיחַת חָצָבִים.
עוֹנַת הַחֹרֶף מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה.
הַחֹרֶף הַזֶּה לֹא אָגִיף חֲלוֹנוֹת
אֶתֵּן לַמְטָרוֹת לִשְׁטוֹף אֶת חַדְרִי.
אֶתֵּן לְגוּפִי לָחוּשׁ אֶת לִטּוּף הַטִּפּוֹת.
אַאֲזִין לְקִלּוּחַ הַמַּיִּם הַמַּרְוֶה
אֶת כָּל מַה שֶׁיָּצַרְתִּי וְיָצַקְתִּי
אֶל הַתַּבְנִית שֶׁהֶעֱנִיק לִי אֱלוֹהָי
כְּדֵי לְעַצֵב אֶת שֵׁעוּר קוֹמָתִי.