מאת עינת טמסות
לו ידעתי להניח במיתרים
את אצבעותיי
הייתי מנגנת ניגונים,
בגיטרה שקניתי עוד משכבר הימים .
כי הקסם שבתוכה
אותי תמיד שובה
לנסות ללמוד לנגן במיתר
איזה ניגון מוכר
או שירת חיי בה נאספים ,
רגעי שמחות, תוגה ואף געגועים.
אם רק אצליח לנגן
במיתר המסקרן
חדרי שבעליית הגג ,
כל יום יהיה בו חג.
כשבחיקי הגיטרה
מיתריה ינגנו ללא הפסקה
ניגונים עתיקים,
בכל הסגננות והמקצבים.
תגובות