לשעת ערב מאוחרת
חלון חדרי עודנו פתוח ויכולה אני לראות איך הלבנה אליי מחייכת
מלמעלה
כמבקשת להיות שתופה מלאה
לכתיבתי
על אף שהיום לא נכתב דבר
הדף לבן נותר
רק ישבתי לקרוא במילותיי שהתאספו והצטופפו
ושנית לי סיפרו
על הילדה הקטנה שרצה בשכונה
שבאופניים האדומות רכבה
וצחקה
אחר כך בחלום השנים
מבין אותם מילים
נשקפה לעיניי הנערה וכל תלאותיה
עם הדאגה מה יהיה מחר
שהרי היא אינה ילדה כבר
יודעת דרכי חיים
ועתה האישה
שמצאה לעצמה דרך חדשה בעולם .
כל הזכויות שמורות לעינת
