מאת: עינת טמסות
אור אחרון כבה כולם הלכו לישון,
רק עודני ערה בתוך החשכה .
מתבוננת בתקרה ובצל העץ העומד סמוך לחלוני
הפתוח לרווחה,
בכדי שאם תנדוד לה השינה .
אתבונן דרכו ביופי הלבנה
נושאת תפילה חרישית ,
לאל שבמרומים שיתן הכוח.
להמשיך לפסוע בכיוון אור השמש
העולה מבין ההרים ,
ומחממת את לבבות האנשים .
אור אחרון כבה
בתוך החשכה נושאת אני תפילה .
