עם הירח המתעגל
גם בי נובט משהו וקמל
ומותיר שרידיו בי
בגופי הכמה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... נורא נורא יפה, ואצילי. מרחיב את הנפש (באמת!). [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, הבנתי את זה.. (: הגבתי לך בכיפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך אתה מתאר בדיוק מה שאני מרגישה לפעמים? [ליצירה]
- [ליצירה] .. מצמרר ומדוייק. על התפר שבין היום והלילה. עד עלות השחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמודי לאללה, למרות שלא הבנתי כלום. מי מתנדב להסביר לי?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... פליטי פינג-פונג מגיעים לפה, אנה אנו באים... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... א. אודיה צודקת, כמובן. ב. החזן- אכן, השיר הזה היה ברקע. (ולטובת מי שלא מכיר: אל מלא רחמים. אלמלא היה האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו. <יהודה עמיחי>). זאת התשובה שלי לשיר הנ"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק וחותך ומדמם. כמו פצע פתוח. (והשם שנתת ליצירה, כשהוא מתחבר עם הבית האחרון... וואו). [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו, איזה יופי. קלאסי, פשוט קלאסי. ככה צריך לכתוב. אה, וזה הזכיר לי את "את חירותי", וזאת בהחלט מחמאה. :) [ליצירה]
תגובות