על מדרכה
אי שם
בלילה סתמי
נתקפת פתאום
בחסר כזה
ומשהו נבנה בי מתוכו
ומשהו בי רן וכמֵהַ
אני יודעת,
כוכבים יוסיפו עוד ליפול
איתי ביחד
ואת החֵסֶר
ממלא הגעגוע.
מדהימה אותי היכולת שלך לגעת בנימי הנימים הכמוסים ביותר של הרגש, בתהיות הבסיסיות ביותר של הנשמה.
אשרייך שהגעגוע ממלא עבורך את החסר.
אני לעתים קרובות מדי חושבת כי הוא רק מעצים אותו...
ואני לא מתנחלת.
[ליצירה]
וואוו, שוב!
מדהימה אותי היכולת שלך לגעת בנימי הנימים הכמוסים ביותר של הרגש, בתהיות הבסיסיות ביותר של הנשמה.
אשרייך שהגעגוע ממלא עבורך את החסר.
אני לעתים קרובות מדי חושבת כי הוא רק מעצים אותו...
ואני לא מתנחלת.
[ליצירה]
...
גם אהבתי (למרות שאני לא משוכנעת שהמסר בסוף היה הכרחי... [עזבי, אני מושפעת מהסמינריון, טחנו לנו את המוח עם שאגות "אל תגידו את המסר א-ף פ-ע-ם!!! זה מיותרררררררר!"]).
וגם רציתי להגיד, שתסתכלו כמה יצירות יש באתר כרגע.
מגניביישן.
[ליצירה]
...
חמודי לאללה, למרות שלא הבנתי כלום.
מי מתנדב להסביר לי?..
[ליצירה]
[ליצירה]
...
כואב. קשה.
מעלה אצלי שוב שאלה שמישהו שאל פעם-
האם אדם יכול לכתוב על חוויה עמוקה שלא עבר מעולם?
אני עוד לא יודעת לענות,
הרגשתי שהצלחת להתקרב לזה קצת, אבל עדיין- לא עד הסוף, וב"ה שכך.
יצירה מורכבת, מבחינת התוכן וגם מבחינת הכתיבה. צריך להתעמק כדי להבין הן את ה"עלילה" והנפשות הפועלות, וגם את מה שמתחבא מאחוריהן.
אני צריכה עוד לחשוב על זה, אחרי קריאה שניה..
[ליצירה]
...
מישי, את משוּ.
(או בקיצור- מה שהיא אמרה..).
אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות.
[ליצירה]
...
קיבלתי.
מסכימה איתך (:.
את הסיפור הנ"ל כתבתי לשם ההנאה שבכתיבתו. יש בסוג כתיבה כזה משהו נעים, חלק, זורם..
וחוצמזה מזמן טענתי שאני יותר טובה בשירה מאשר בפרוזה.
תגובות