על מדרכה
אי שם
בלילה סתמי
נתקפת פתאום
בחסר כזה
ומשהו נבנה בי מתוכו
ומשהו בי רן וכמֵהַ
אני יודעת,
כוכבים יוסיפו עוד ליפול
איתי ביחד
ואת החֵסֶר
ממלא הגעגוע.
מדהימה אותי היכולת שלך לגעת בנימי הנימים הכמוסים ביותר של הרגש, בתהיות הבסיסיות ביותר של הנשמה.
אשרייך שהגעגוע ממלא עבורך את החסר.
אני לעתים קרובות מדי חושבת כי הוא רק מעצים אותו...
ואני לא מתנחלת.
[ליצירה]
וואוו, שוב!
מדהימה אותי היכולת שלך לגעת בנימי הנימים הכמוסים ביותר של הרגש, בתהיות הבסיסיות ביותר של הנשמה.
אשרייך שהגעגוע ממלא עבורך את החסר.
אני לעתים קרובות מדי חושבת כי הוא רק מעצים אותו...
ואני לא מתנחלת.
[ליצירה]
...
כתוב טוב, במיוחד נביאים-כתובים.
הסוף לא מספיק. חסר פה משהו. את כאילו מושכת אותנו לקראת פואנטה מסויימת, מובילה מהלך מסויים, ובסוף קוטעת את זה בלי שום סיבה.
ואם זה בכוונה, זה לא מספיק קטוע.
זה כאילו לא פה ולא שם.
תגובות