על מדרכה
אי שם
בלילה סתמי
נתקפת פתאום
בחסר כזה
ומשהו נבנה בי מתוכו
ומשהו בי רן וכמֵהַ
אני יודעת,
כוכבים יוסיפו עוד ליפול
איתי ביחד
ואת החֵסֶר
ממלא הגעגוע.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואוו, שוב! מדהימה אותי היכולת שלך לגעת בנימי הנימים הכמוסים ביותר של הרגש, בתהיות הבסיסיות ביותר של הנשמה. אשרייך שהגעגוע ממלא עבורך את החסר. אני לעתים קרובות מדי חושבת כי הוא רק מעצים אותו... ואני לא מתנחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהה, כמובן, זה מקור הטעות, שאת לא מתנחלת (:.. מאז שכתבתי את השיר הזה, דברים השתנו בחיים שלי. והחסר (הספציפי הזה..) התמלא, ב"ה... [ליצירה]
- [ליצירה] *. בעיני זו הרגשה של מתנחלים במוצאי שבת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אההה... אני מתנחלת, וזה אכן היה במוצ"ש. מה זה אומר? (: [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי איזה יופי של שיר. את ממש ממש מוכשרת [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר שאני הכי אוהבת אצלך 0חוץ מאשר אותך ספציפית) זו יכולת הדיוק המופלאה שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע... מאוד אהבתי את השיר... נוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אהבתי. וזה נגע לי באיזה שהיא נקודה עמוק בפנים... [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש מזכיר את "שירי סוף הדרך" ללאה גולדברג (מן הסתם מתבסס על זה). יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... |מזדהה| [ליצירה]
- [ליצירה] ... הכיף שבנסיונות? לא, אני דווקא לא חושבת ככה.. בעיני פחות נסיונות זה פחות צלקות, ויותר טוב. אבל אם היו נסיונות, וכבר יש צלקת, אפשר גם לנסות לראות מה קיבלנו מזה, ואיך זה עוזר לנו להמשיך. וצריך לדעת שמה לעשות, רוב האנשים לא מתחתנים עם אהבתם הראשונה. לרובם יש נסיונות כאלה או אחרים, גישושים כאלה או אחרים, לפני זה. וצריך לדעת שבע"ה כשהשלם האמיתי מגיע, הצלקות אולי עדיין קיימות, אבל הן כבר לא אדומות וצורבות. הן דהויות כאלה, עדיין שם אבל דהויות. לשכנע אותך שיש אהבה אמיתית? לא נראה לי שאפשר לשכנע בזה, אבל כשזה יגיע את תביני. וזה יגיע. (אגב, לא הייתי ממליצה לשפוט זוגות אחרים מבחוץ. את אף פעם לא יודעת מה יש שם. ומה גרם לפירוק). [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא הייתי מסוגלת בזמנו לעבוד על תרגילים במתמטיקה בלי להוסיף שלל ציורים לרוב מסביב. אחרת לא הייתי מרגישה בבית.. אה, וגם היה את השלב שמכל אפס הייתי עושה סמיילי מחייך. זה היה נחמד. אבל עוד יותר נחמד שסיימתי עם מתמטיקה לנצח. ארוע הסטורי זה התרחש בשלהי שנת הלימודים שעברה. אמנם 3 יחידות, אבל 96 סופי, כבוווווווד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כל הזמן הייתי בטוחה שעומד לקרות משהו רע. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, זה בהחלט סטייל ה"ירושלמי" (עשינו ממנו גמרא.. :), ואם אני לא טועה- את המונח התמוה משהו "נבקה רוחי", טבע ירושלמי... [ליצירה]
- [ליצירה] .. הוי, היה כ"כ צפוי שהשיר הזה יעורר דיון על קונפורמיזם. אישית, נראה לי שמיציתי :). [ליצירה]
- [ליצירה] ... מקסיממש. במיוחד כשיודעים את ההקשר.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. כמו שמישי אמרה, הסיום הוא מעין פראפרזה על השיר המפורסם של זלדה.. אז ההר נותן שלווה. אבל באיזשהו מקום, לפחות אצלי, הוא גם לוקח את הלב- כמו שאהבה לוקחת אותו. לא לוקח לעצמו, אלא.. גורם לך 'להתאהב' בו ולהרגיש אליו כזאת שייכות, שקשה לך בלעדיו.. [טוב, אבל אולי זה רק אני וההר שלי.. (:] [ליצירה]
- [ליצירה] .. והערה עניינית, לגבי הויכוח על ציון המקורות בסוף. האמת היא שגם אני ראיתי בזה איזשהו טעם לפגם. יש עניין מסויים בלהעתיק מקור אחד, או אפילו שניים, בתחילת או בסוף היצירה (להעתיק אותם כלשונם, הכוונה, בצירוף המקור)- וזה דבר שהרבה יוצרים כאן משתמשים בו, ובעיני יכול בהחלט "לשדרג" את היצירה, ולתת נקודת מבט נוספת הן על היצירה והן על המקור. (לדוגמה, בסיפור של יאיר שגיא, נו, שכחתי את השם- על הבחורה שמתחתנת..). אבל רשימה בבליוגרפית של מראי מקומות בסוף היצירה, בעיני זה רק מוריד מהערך. אם יש לך מקור עיקרי אחד שיכול לשפוך אור על היצירה, תעתיקי אותו בסוף, בפונט קטן. ברגע שזה נהיה יותר ממקור או שניים, שכל אחד מהם מכוון רק לקטע מסויים ביצירה ולא לכולה- אין טעם לכתוב אותם, לדעתי. לא חסרים לנו סופרים ומשוררים שהשתמשו המון בשיבוצים ופראפרזות על מקורותינו, והנה, לא ראית את עגנון למשל מוסיף רשימה בבליוגרפית בסוף סיפור שלו. -- לגבי הסיפור עצמו. התחלת יפה מאוד. נשאבתי לסיפור. ההמשך איכשהו התבלבל והתעמעם עד שהיה קשה מאוד לעקוב העלילה ואחרי מה שרצית לומר, ונהפך קצת למישמש של תיאורים. בעיני הסוף מנסה לנסוק לגבהים, אבל מאבד את הקוראים בדרך.. לפעמים דווקא מילים פשוטות, תיאורים יום-יומיים, יכולים לסיים סיפור כזה בצורה שתסגור את כל הקצוות שפתחת.. -- כתבת סיפור שמתעסק בדברים הגדולים, ומתבסס על רעיונות גדולים, ועל כך כל ההערכה. אבל אני חושבת שרעיונות גדולים עדיף לפעמים להעביר במילים קטנות דווקא. ודווקא בגלל שאני מעריכה אותך ככותבת, אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה, וטוב יותר. לדעתי שווה לעשות לסיפור עריכה מחודשת, כי יש לו בהחלט פוטנציאל. <ולא רציתי להיות העשירית שתשווה ל"גשרים" של נחום, אבל מהיצירה שלו אפשר ללמוד המון על איך מעבירים רעיונות גדולים במילים קטנות>. ואל תקחי ללב את הביקורת. ומצד שני, אל תאטמי את עצמך מלשמוע אותה.. בהצלחה! [ליצירה]
תגובות