אני וחיים (במלעיל) והחפצים השימושיים

אני וחיים היינו חברים מאז שאני זוכר את עצמי ואת עצמו. כל הזמן היינו ביחד, מאז הגן לעבריינים צעירים בפרדס כ"ץ ועד היום, באקדמיית הרחוב לעבריינים מנוסים. רק אני קורא לחיים בשמו, כל השאר מכנים אותו חיים הירוק או חיים הקרימינל, בגלל שהוא מוכר חומרים ירוקים ובגלל שהוא קרימינל. הכנופיות של רמת עמידר בדרך כלל מכנות אותו חיים המניאק או חיים הזבל, בגלל שמבחינתם הוא סתם מניאק וסתם זבל. כדאי שתבינו שכל מי שאי פעם קרא לחיים בשמו במקום בכינוייו, ולא משנה אם הוא היה משלנו או מרמת  עמידר, כבר לא נמצא איתנו היום. חיים לא מוכן בשום אופן שייקראו לו חיים. הוא טוען שזה שם רכרוכי שהורס לו את המוניטין. אבל אני תמיד קראתי לו חיים ותמיד אני אקרא לו חיים, בגלל שהוא החבר הכי טוב שלי. תמיד היינו ביחד, בכל מעשה קונדס ובכל מכה אני וחיים שיתפנו פעולה. ותמיד אני הייתי נדפק ועומד בפינה כמה שעות או "יושב" כמה חודשים וחיים היה יוצא נקי. כנראה שככה זה כשדוחפים לך בראש מילדות כל מיני קמעות ומזלות.

לפני כמה שבועות החלטתי שנמאס לי מכל העולם התחתון הזה ואני יוצא אל החיים ההגונים. קניתי לי מונית מהכסף שצברתי במשך השנים וגם חיים הוסיף משלו. כמובן שאת חיים אני מסיע בחינם ממקום למקום כי תשעים אחוז מהמחיר של המונית הוא שילם. אמנם לא הייתי מוכן בשום פנים ואופן לוותר על החברות עם חיים, אבל בכל זאת פחדתי שהמשטרה תמשיך להיטפל אליי בגלל שאני בחברתו. לכן החלטנו אני וחיים שבכל פעם שניידת עוברת באזור שלנו, הוא יהפוך לאיזשהו חפץ שימושי כמו ספה או טלוויזיה ואכן כך היה, כל פעם שהמשטרה הייתה מתקרבת חיים היה הופך לאיזשהו חפץ שימושי כמו ספה או טלוויזיה.

חשבתם שזה ייגמר בטוב?! אתמול אני וחיים נסענו לתומנו, ובאמת נסענו לתומנו. בכל אופן, אני הסעתי את חיים לתומי שייתכן שנסע שלא לתומו. פניתי לרחוב אלנבי ומעבר לסיבוב חיכתה לנו ניידת. ברגע שהבחנתי בה דרך המראה, צעקתי לחיים שיהפוך לאיזשהו חפץ שימושי. הוא אמר לי שאין לו מושג למה להפוך. אז אמרתי לו שיהפוך לדבר הראשון שעולה לו בראש. עכשיו אני יושב במשטרה ומחכה להערכת מעצר אצל השופט, בגין אחזקת שיח גראס ענקי בתוך המונית...