בחדווה,

עלץ בי ליבי.

"לשמחה מה זו עושה?"

הקנטתיהו ,

התבייש לו, ליבי,

נעמד בפינה,

עלוב ומבוייש.

"סלח לי",

ביקשתיהו,

אך הוא, בשלו.

ואני,

מחפש חדווה,

לעלוץ בה

ואיננה.