[ליצירה]
נכון ואמיתי!
לפעמים אנחנו כלכך עסוקים בדברים שרחוקים ממנו כך שאנו שוכחים ממה שקרוב, כלפי כל דבר!
זה קורה למשל כשאתה מכיר חברים חדשים, לפתע אתה שוכח קצת מהחברים שקרובים אליך....
או שלפעמים אנחנו עסוקים בלפנטז איך כשנגדל נלך לעזור ולעשות מצוות, ואנחנו שוכחים שגם עכשיו פה קרוב יש עוד הרבה מה לעשות!!
"קל לשנות את העתיד אבל קשה לחיות בהווה!!"
[ליצירה]
סיפור טוב, טוב מאד
אבל אפשר לשפר, הרבה מאד.
דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...).
דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני.
"ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. "
כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים)
סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת.
שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון.
[ליצירה]
תודה
תודה על התגובות.
נחמד לשמוע מה חושבים, במיוחד כי זה סיפור ראשון שלי.
טובי- חלק מהסוגריים חביבים עלי מאד, אבל חלק היו מיותרים- שיניתי טיפה.
ובקשר לסוף- יש בזה משהו (אני שונאת שמסבירים בדיחות). אולי עכשיו זה קצת יותר חזק.
ערוגה- אכן גם אהבה יכולה להיות קשה. לדעתי השילוב בינהם- אדם קרוב יקר ואוהב שמאכזב- אין יותר כואב. (סליחה על הסיום הלא-אופטימי)
חורף-נעים,
גולי
[ליצירה]
מ-ד-ה-י-ם!!
אפשר לקחת מהסיפור המון מסרים ומחשבות!
השילוב בין האהבה והאכזבה באמת נכון!!!
"ואין מכאוב ואין עוד פחד, אין אהבה שלא פוגשת ייאוש"(שרון הולצמן- סיכוי קלוש....)
כליל החורש...
נ.ב.
ולקפטן פיקרד- אני שמעתי שהילדה אכזבה התאבדה כבר....
כליל החורש....
[ליצירה]
מדהים!
פשוט נהנתי מ-א-ו-ד- מהקריאה, ראיתי פעם בעיתון משהו דומה שניקרא: ארץ הרגשות, דיברו על משהו שפעם הם שיחקו שם מחבואים והשקר צף על המים, והשאיפה טיפסה על הר, ופעם האהבה התחבאה מאחורי שייח וורדים, ואז השיברון לב(אם אני זוכרת נכון..) דחף על אהבה את הוורדים והיא נפצעה בעיניה...ומאז האהבה היא עיוורת..נכון יפה?
בכל מקרה אהבתי מאוד את יצירתך גולי...
[ליצירה]
האמת-
האמת שאף פעם לא חשבתי על "אחר" מהקודת המבט הזאת. (למרות שהמליצו לי לקרוא את "כעלה נידף")
המחשבה של "בדה לך דת" היא קצת קשה לעיכול- מפחיד לחשוב על זה, שאולי בכל זאת זה נכון- אפילו כשאני בטוחה שזה לא כך.
סתם תהיתי, לא קצת מוזר שאלישע בן עבויה מכיר ציטוטים מהכוזרי? זה קצת אחרי זמנו...
בכל מקרה- יופי של קטע:)
תודה.
יום טוב!
[ליצירה]
הדר חביבה-
ההסתכלות על דברים משתנה עם הזמן. אז תודה על התגובה- זה נתן לי הזדמנות לחשוב על זה מחדש. אני יכולה להבין את המקום שממנו אומרים את המשפט הזה. ברור שלא תמיד נוח לחיות בעולמנו המתוסבך. ומאידך- זה מאד לא מעודד להגיד למישהו "קשה לך? נו, מילא היה עדיף שלא היית נברא". (לא משפט מומלץ לעידוד חבר לעת צרה)
מצד שלישי, וזה גם במסקנה של הגמרא בעירובין (יג:, כמו שאמרו לעיל)- עכשיו שנברא, יפשפש במעשיו. פעם העברתי שיעור/דיון על אנשים (בתנ"ך) שלא היו מרוצים מצורת חייהם או מהעובדה שחיו, וניסיתי להוביל למסקנה אופטימית במקצת, שאולי באמת לא נוח שנבראנו. אבל אולי, אם נפשפש מספיק במעשינו (ולא דווקא במשמעות של מצוות ועבודת ה') בסופו של דבר יהיה "טוב" שנבראנו, גם אם זה לא היה נוח כל כך.
שנזכה.
[ליצירה]
תודה
תודה על התגובות.
נחמד לשמוע מה חושבים, במיוחד כי זה סיפור ראשון שלי.
טובי- חלק מהסוגריים חביבים עלי מאד, אבל חלק היו מיותרים- שיניתי טיפה.
ובקשר לסוף- יש בזה משהו (אני שונאת שמסבירים בדיחות). אולי עכשיו זה קצת יותר חזק.
ערוגה- אכן גם אהבה יכולה להיות קשה. לדעתי השילוב בינהם- אדם קרוב יקר ואוהב שמאכזב- אין יותר כואב. (סליחה על הסיום הלא-אופטימי)
חורף-נעים,
גולי
[ליצירה]
שלום רו!
פעם שעברה שקראתי את השיר השני חשבתי שהוא מוזר ולא ברור. אומנם חלקו עדיין קצת לא מובן לי, אבל הפעם כל כך נהנתי לקרוא אותו, במיוחד את הסוף! איך מתחשק לי עכשיו לרוץ יחפה עם חליל על חול המדבר...