.JPG)
שמים
יוסף שמח
-
חיבר פירוש מקיף על מגילת יהוגמגמש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יפה, אפשר להרגיש את האתגר. את ההרגשה הבנתי, אולי. ייתכן שאני טועה, אבל נניח שהבנתי. אבל לא הבנתי למה זו אהבה... תוכלי להסביר? [ליצירה]
- [ליצירה] החוכמה היא לא למות ;) לא הבנתי למה למות טיפש, אני לא מתכוון לעשות את זה. (כלומר, לא ממש הבנתי מה את מבקרת כאן במשפט) [ליצירה]
- [ליצירה] הי! היה צריך חריזה. לצייר חרוזים מהר... הפתילה הבוערת מסמלת את ביעור החמץ? ;) יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי, וכואב. ככלל, אין יאוש - אבל בפרטים... יה"ר ב"ב נראה עין בעין, אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בפינו "לינקים" הם קישורים. למעשה, icon הוא צלמית ולוגו הוא סמליל (או להפך, אני נוטה להתבלבל) וגם קומפקטי הוא צמום ועוד, לא זוכר. זה כיף לעבור על מילון 'ספיר' מדי פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] טעות מצערת נראה שאורי קצת נחפז להגן על היקר לו אף מפז כוונתי ודאי לפרטיות שנשמרה ללא לאות ועתה בבוקר צח [אולי היה זה ערב זך?] בטעות המשורר חרז היכן הוא מתגורר הן לא מ. זר פרחים גילה לאן לשלוח חבילה ההפך כאן הוא הנכון אכתוב את זאת בבטחון אורי סתם רצה לחרוז אולי מיהר גם לארוז ולכן שיינקין כתב כשהתכוון לבית מרב לא היה כאן רמז כלל רק חרוז תמים ודל ובאותה מידה, או בכפליים יכל לכתוב ירושלים אך החרוז עליו העיב לבחור בצפון תל אביב ואורי אז בחפזונו להסתיר את ארמונו גילה קבל עם ועדה שיש צדק בחריזה וכך יצא שהוא עצמו הסגיר אלינו את מיקומו לא לחינם אחד טען "החיפזון מן השטן" ובמחילה נעבור נושא מיצינו כבר ת'ענין הזה רציתי להגיד לכם רק משהו לגבי השם נכון שכאן ובעוד הרבה מקומות, אני קצת מתחזה וכותב לי בשם עט ולא השם שְלי באמת למרות שיש לכך סיבה יש לי החלטה די חשובה והיא שלא אסתיר בכח ולא בשכל ולא במח את זהותי, אלא אנסה ולא נורא אם יתגלה איני נוטר טינה או כעס רצון לנקום, להשיב לו מעש אני שמח על כל מה שקרה ואשתדל רק להוסיף שמחה אני רוצה עוד להתנצל בפני כל מי שהתעצל ודילג שורה או שתיים וחיפש קצת בשוליים מילה שלי על שידוכים על שאיפות וחיכוכים על כלות וחתנים שכאן עוברים ומתכננים את חופתם עם השלובים בדתיים של השכנים אך לי יש כלל מול המחשב - לא מבין, אז לא כותב! נ.ב. אם כבר כל הדתיים השתלבו בחוק מתאים נראה אם זה אכן יפעל - מי אותי מכיר בכלל? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין חביב [ליצירה]
- [ליצירה] הנה זה! תודה ועדיין לא שינית את הכותרת - הוגוורטס... [ליצירה]
- [ליצירה] נו, באמת ברוך הבא לממזר פרחים שחזר אלינו לביתו החמים ופתאום מה זה שאנו שומעים מפחד הוא מיריות מפני זעם הקוראים ואיני רוצה להֵיראות טיפש - אך אעיר שלא הבנתי את זה השיר חוזר החיל ממלחמת חברון שמהרה נְיָישבָהּ, אמן, כן יהי רצון וכותב לנו כאן על פחד מרובים שלנו, ולא של המחבלים תנוח דעתך מר פרחים היקר ידידיך אנו בחם ובקר (נכון זה נשמע משפט של ד"ר סוס?) אנחנו אתך בכל צעד ושעל ולא נבגוד, ולא נמעול מעל רוצים אנו שתנצח שם ת'מלחמה ותחזור לחרוז חרוזיך לשמה ובאשר לעלמה הרחוקה מרב שתחזור מהרה למרות השרב ודאי שכולנו מלאי תודה לה ולאביה המשורר הנודע רק ברכה והצלחה להם נאחל וגם לנו. מהרה יבוא הגואל [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולק על ממזר בעניין החזרה על המילים "בין מנחה לערבית" בתחילת ובסוף כל שורה. אני מוצא שזה מוסיף. אבל אני מסכים אתו שאין תחושה שהמשפט האחרון סוגר את העסק. וברור שהכוונה לקֶשֶר, ואז צריך להחליף בתולה. מניין הגעת לקריאה קָשָר? [ליצירה]
תגובות