חבר'ה!
נכון שאומנות צריך לבוא מרגשות, מחיבור...
אבל לאן נעלמה האמונה? הסיום עם החיוך?
אושרית סעדה
-
......................
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא תמיד סיום עם חיוך מוציא מהסיפור את הטוב שבו.. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון- אומנות היא נקבה, ולכן- אומנות _צריכה_ לבוא מרגשות. וסליחה על הקטנוניות. ובקשר למשפט- את צודקת, אבל עדיף להוציא את הרע והדכאון ביצירות, ולהשאר עם האור בפנים. חיים מאושרים. [ליצירה]
- [ליצירה] האמונה נעלמה בעקבות התקווה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו... מה כבר אפשר לצפות מדור הגאולה? חוצפה יסגא, התמעטות אמונה... אי"ה יהיה טוב לא, רגע, בע"ה יהיה טוב אמממ... כן, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיראל חמודה, "חייב כל אדם לאמר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי..." וזה הגיוני, כי אם הקב"ה הוריד אותך לעולם הזה, הרי שאת זקוקה לכל ההויה, ויותר מזה, כל ההויה היתה זקוקה לך, הנך חלק מהבריאה, חלק מההויה, אל תכפרי ברצונו של הקב"ה, אם הוא שם אותך כאן, יש לכך סיבה טובה תאמיני לו ובו! תסתכלי על השמים, תחייכי, הם מחייכים בחזרה. בדוק! תמשיכי לכתוב, את טובה בזה! [ליצירה]
- [ליצירה] כל תאוריית חיי ב"משפט אחד" אהבתי!!!! היי, תודה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה!!!!! יהונתן, כשרון מלידה!!! המשך כך! אני נפעמת! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות.. האראגר היקר, החריזה מבלבלת, וזה בא בכוונה, להדגיש כל כמה שורות, שינוי התייחסות שלי כלפי השיר, שים לב, כל מחשבה שניה, יוצרת בלבול, או השהיית קריאה.... פלונית יקרה, אני מדברת על אהוב, שנרצח ביידי בני עוולה, הי"ד [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך כשרון מדהים! איזו כתיבה! הצורה שבה כתבת בהחלט הוסיפה לשיר! כל הכבוד!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך אמיתי, כל כך נוגע, קו כל כך דק בין עדינות וחריזה לכעס עצור כלבה! מדהים! תמשיכי לכתוב! את טובה בזה! [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה! אל תדאגו, אני לא אומרת ששכחנו לבלתי זכור.... אני רק אומרת שהפננו את תשומת הלב שלנו למקומות היותר אפלים, ואין לנו כל כך ברירה, הבחירה שעלינו לבחור היא לזכור מה באמת הופך אונו למאושרים, ולזכור מהם הדברים הקטנים אומנם, אך החשובים ביותר!!!!! תודה בכל אופן..... ולמרות השכחה, יש לשמור על התקווה, האושר, השמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אילו הם חיי..... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! ממש אהבתי! זה אדיר! [ליצירה]
- [ליצירה] צללית! הקטע פשוט מדהים! כל כך אמיתי, כל כך נוגע... זו הבעיה שלנו, "עם קשה עורף", אנחנו מעדיפים להעריך מה שיש לנו רק כשזה קשור בכאב.... ולכן גם לאורך כל ההסטוריה, על מנת להבנות, היה עלינו לכאוב כל כך.... מי יתן, ונדע להבנות גם מתוך שמחה, ולא נדע עוד צער.... תמשיכי לכתוב! את כותבת מעולה!!!! [ליצירה]
תגובות