כְּשְׁבָּר קַמְצָא סֻלַק בְּבֹשֶׁת פָּנִים
צָמְחָה לִי טוֹחֶנֶת חָדָשָׁה בַּפֶּה
(אֶת הַיְשָׁנָה
לֹא חָפְצָה הַפֵיָה עַל הַחֲמוֹר לְקַחְתָּה)
וּכְמוֹ צִדְפָּה יְהִירָה
סָגַרְתִּי אֶת פִּי
כְּשְׁהַדוֹקְטוֹר נִיסָה לְפוֹתְחוֹ
כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּתַח אֶת פִּי הָאָתוֹן
וּמָצַצְתִּי אֶת הַמְּתִיקוּת הַמֵשָׁכֶּרֶת מֵחוֹמֶר הָהַרְדָמָה
שְׁהוּגַשׁ בַּסְעוּדָה הַהִיא.
הַבֹּקֶר שֶׁאַחֲרֵי
כְּבָר נִתְּמַזֵג בִּתְמוּנָה בְּרוּרָה יוֹתֵר
שֶׁל טוֹחֶנֶת,
בַּת קוֹל
וּבַּית טָחוּן
טָחַנְתָּ.
תגובות