יורם תומר..או אישי הצעיר והבכור ברוח ובשנים..הלא בשל הניתוח שלך( ואני מודה..לזאת התכוונתי) השיר הוא מיוחד...
יש בה משהו.. משהו שבשבילו שווה לכתוב שירה ולאהוב אבל לבסוף המשהו יסתיים ברק משהו..
:)
או כפי שמישהי הגיבה לי שהשיר הוא " משהו משהו"
:)
נ.ב
לא הכול צריך לקחת בכובד ראש וברצינות.
זה באמת שיר יפה כשלעצמו, צורניות מאד יפה ומתאימה לתוכן. חסר לי קצת בשר, אבל אולי ה"משהו" הזה משתנה מאדם לאדם, אז עזוב את זה...
מעולה, באמת אהבתי כל קריאה מחדש.
השיר כשיר הוא יפה מאוד. התוכן קצת איכזב אותי.
ה-"משהו" של הסוף איננו ה-"משהו" של ההתחלה.
ה-"משהו" בהתחלה הוא "משהו" מיוחד, "משהו" שאין לאחרות "משהו" שכדאי בשבילו לאהוב אותה.
ה-"משהו" בסוף הוא רק "משהו" ולא יותר.
[ליצירה]
יורם תומר..או אישי הצעיר והבכור ברוח ובשנים..הלא בשל הניתוח שלך( ואני מודה..לזאת התכוונתי) השיר הוא מיוחד...
יש בה משהו.. משהו שבשבילו שווה לכתוב שירה ולאהוב אבל לבסוף המשהו יסתיים ברק משהו..
:)
או כפי שמישהי הגיבה לי שהשיר הוא " משהו משהו"
:)
נ.ב
לא הכול צריך לקחת בכובד ראש וברצינות.
[ליצירה]
זה באמת שיר יפה כשלעצמו, צורניות מאד יפה ומתאימה לתוכן. חסר לי קצת בשר, אבל אולי ה"משהו" הזה משתנה מאדם לאדם, אז עזוב את זה...
מעולה, באמת אהבתי כל קריאה מחדש.
[ליצירה]
השיר כשיר הוא יפה מאוד. התוכן קצת איכזב אותי.
ה-"משהו" של הסוף איננו ה-"משהו" של ההתחלה.
ה-"משהו" בהתחלה הוא "משהו" מיוחד, "משהו" שאין לאחרות "משהו" שכדאי בשבילו לאהוב אותה.
ה-"משהו" בסוף הוא רק "משהו" ולא יותר.
[ליצירה]
אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
גם סטיק לייט ירוק הוא טוב(דרך אגב גם אני בעברי הרחוק ביני"ש אבל נותב אדום)המאמר שלך(בוא לא נגזים זה לא בקריטריונים של מאמר אקדמאי)הוא המאמר היחידי בסקטור של האתר הזה המכונה מאמר.
ובגלל זה , זה שבה את עיני. הכתיבה שכתבת זורמת, סלנגית, עכשווית ובעיקר דברי טעם(תאמין לי, תעבור אחרי הביקורות שאני נותן לאחרים- אני לא נשמה טהורה בתגובות) שמתי לב שיש מעין "ביט" במה שכתבת, כלומר זה זורם וכייפי לקריאה(אתה צריך לחוש את הביט, אתה לא יכול לתאר אותו במילים)
לגבי ראפ דתי, נקודה שלא הרחבת עליה, מענין אותי מה אתה חושב על " סול גוספל דתי יהודי" ?
(ואני לא מדבר על ה"כושים העבריים")
תאר לך בית כנסת, החזן עולה על הבימה ומתחיל להיכנס לאקסטזה עם הקהל של " הלוליה" ברכו את אלוהים וכולם מצטרפים אליו במחיאות כפיים ובקצב.
אני חושב ששיר הסול האידאלי יהיה: " עוצו עצה ותופר דבר דבר ולא יקום כי עימנו אל..סרק...סרק סרק...
שלך
מאיר
נ.ב
המאמר הזה שלך צריך להיות מפורסם- אז אני נותן את תרומתי הצנועה בשירשור.
[ליצירה]
לא השתמשתי ולו פעם אחת במילה הלכה בכוונה התרחקתי ממילה זו שכן בהלכה אין פתח לפרשנויות שאני הבאתי, התיזה שיד היא אוטונומית מובאת תוך מחלוקת רש"י ותוס' לגבי בריסקריות אני מקבל זאת כמחמאה לו רק נותרתי דתי.
מזל שאני חושב שיש שעמום ביהדות ולא מיסטיקה אלילית ואם כך אני בחברה טובה של שפינוזה והרי הוא כמובן היה בן אדם משעמם.
לגבי הדיון ההיסטורי שוב התעלמת וזרמת למושגים החביבים עליך.
יפה שהסכמת שיש משותף בין הפאגניזם למונותאיזם אבל כמובן נתת את "ההדר" למונותאיזם, מה חבל שהפאגניזם כמעט ולא שפך דם בהיסטוריה כמונתאיסטיות(כן..כן..גם אנחנו היהודים)
נחמד שאתה לא מתזמן את הפעולות
אז בברכת " איש על מחנו ואיש על דגלו"
ניפרד.
[ליצירה]
אפשר להתאמן על השנינות...אלא אם כן המצאת סגנון חדש של נאיביות גן ילדים...
אהה...שכחתי...אם תקבל ביקורת טובה על זה..אל תשכח שמדובר בחבורת חנפנים וצבועים של האתר..
תגובות