[ליצירה]
לא השתמשתי ולו פעם אחת במילה הלכה בכוונה התרחקתי ממילה זו שכן בהלכה אין פתח לפרשנויות שאני הבאתי, התיזה שיד היא אוטונומית מובאת תוך מחלוקת רש"י ותוס' לגבי בריסקריות אני מקבל זאת כמחמאה לו רק נותרתי דתי.
מזל שאני חושב שיש שעמום ביהדות ולא מיסטיקה אלילית ואם כך אני בחברה טובה של שפינוזה והרי הוא כמובן היה בן אדם משעמם.
לגבי הדיון ההיסטורי שוב התעלמת וזרמת למושגים החביבים עליך.
יפה שהסכמת שיש משותף בין הפאגניזם למונותאיזם אבל כמובן נתת את "ההדר" למונותאיזם, מה חבל שהפאגניזם כמעט ולא שפך דם בהיסטוריה כמונתאיסטיות(כן..כן..גם אנחנו היהודים)
נחמד שאתה לא מתזמן את הפעולות
אז בברכת " איש על מחנו ואיש על דגלו"
ניפרד.
[ליצירה]
א.שרוט וכוו' בע"מ קראתי את תגובתך ונהניתי לראות עוד אדם האוהב את יצירותיו של אוסקר ווילד. ווילד לא היה מבשר תנועת האסתטיקה אולם הוא היה ממוביליה,חיבורו עם הצייר וויסלר נתן נופך מיוחד ואכן בהקדמתו לדוריאן גריי הוא תיאר שהטוב ביותר הוא היפה אולם ווילד זנח את תורת האסתטיקה והתקדם הלאה במציאת מניעים אחרים שבזמנו קראו לכך שחיתות מוסרית שבגינה נכנס לכלא באנגליה ולבסוף כתב את "הבלדה לכלא רדינג". בצעירותו ווילד סבל משיניים שחורות כתוצאה מטיפול בכספית,שיניים שהוא ניסה להסתיר אותם כשחייך(כספית היה טיפול נגד עגבת)כשהוא השתחרר מהכלא הוא סירב לכתוב יצירות למרות שנתנו לו והעניקו לו סכומי כסף רבים, החברה הוקיעה אותו והוא מצא את עצמו בודד ואלמוני בארופה תחת השם "סבסטיאן" הקדוש החביב על החברה ההומוסקסואלית, הוא השמין,האוזן שלו אשר נפגעה בכלא העלתה מוגלה ונסיך היופי לא נראה יותר כאסתטיקן מהלך, את הסיפור אוסקר כתבתי על שנותיו האחרונות.
לראייה אני ממליץ לך לקרוא את הביוגרפיה שנכתבה עליו, בלכ מקרה את אותו לילה ירושלמי העברתי באותה בדידות שהוא חש כשכל מכריו עזבו אותו, מלבד פרצוף אנושי אחד שראיתי,אם היצירה הזאת כתובה טוב ? זאת לא אדע אך אשתמש בציטוט של אוסקר ווילד ווילד : " אין טוב או רע יש מוצא חן בעיני או לא מוצא חן בעיני " אז זה כנראה לא מוצא חן בעינייך.לא נורא
יום טוב ושלום.
מאיר.
תגובות