ימים של צל
ימים של חסד
בין קזבלנקה העיר
למקנס המהוללת.
בין הרי האטלס
למלילה הספרדית
תה חם מתוק נמזג
מקנקן גבה צוואר
מעורב עם ניחוחות
של תבשילי בית אמא.
זכרונות מן המלאח
מבית הכנסת הקטן,
החזן מנעים קולו
וכל הקהל הגדול
בשירת מענה אחריו.
בית מסויד לבן
בלב שכונת הילדות,
מוקף פרחי יסמין
ושיחי שיבא ונענע.
מיטת ינקותו ניצבת
משדרת חום ואהבה.
הוא עולה לארץ
צורר מזוודה קטנה,
עולה לספינה הנוטשת,
ארץ הוריו, ערש דורות
ארץ הצבעים נעלמת.
ומארץ הצבעים הנשכחת
אל הארץ המובטחת,
דירת שיכון קטנה
בלב עיירת פיתוח.
העבר נראה קסום
העתיד בטוח?
תגובות