כדם ענבים יאיר השחר;
רוחות קדים יכו במרחבים.
העולם יַעוּר,
עם החמה, כאש, בוקעת,
בהקיצו לחיים הבהירים.

התקווה למחר המזהיר,
תפרוץ פרץ;
כנהרות איתן בעורקינו תזרום.
בבוסתנים וגנים מלבלבים, יניץ עתידינו.
גו-ההמונים,
בגאוּתו יִרוֹם!