אני דווקא בניגוד לתמי חושבת שאתה לבד עם עצמך... אבל אולי לא רוצה כל כך להיות לבד...
מקסים, הרווחים שמקיפים את השורה משני צדדיה גם מביעה משהו לדעתי....
יפיפה,
ליתוש.
[ליצירה]
אני דווקא בניגוד לתמי חושבת שאתה לבד עם עצמך... אבל אולי לא רוצה כל כך להיות לבד...
מקסים, הרווחים שמקיפים את השורה משני צדדיה גם מביעה משהו לדעתי....
יפיפה,
ליתוש.
[ליצירה]
כאב השכול מכה בגופי
בעוצמת המילה הכתובה
מעפר באנו ואל עפר נשוב
ובתווך... מה אנו... מה ?
ולו יכלו בקשותינו להתגשם
ולו יכולנו לעצמת המלאך
ואין לנו אלא להתנחם
באלה הקוראים את דמעותינו על הדף ..
[ליצירה]
שמואל היקר
אני תומך בכל מילה בשיר שכתבת
אך מניסיון מר יכול לומר
שכל ניסיון למרד ידוכא באון
ואילו העובד שינסה...
יימצא את עצמו חותם אבטלה.
אך לא לדאוג..
אמפריות גדולות מאלו נפלו,
עוד יבוא יומם של אותן חברות.
עוד יבוא נקם...
ובפיצויים יחוייבו.
[ליצירה]
ליתוש יקירתי רק עכשיו נודע לי..
מזל טוב !!!
הרבה שמחה ואושר (וגם עושר לא יזיק...)
שתכתבי רק דברים טובים
ושרוח הכתיבה לעולם לא תעזוב אותך.
מעוז צור.
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
כואבת המציאות של אב המתאבל על בנו,
בראשנו זה לא אמור להיות ככה.
אך אלו הם החיים, והמוות.. הוא חלק מהם.
החיים מספרים בגאווה זיכרונות על המתים,
אשר במותם מות גיבורים..
ישארו לנצח "חיים".
כל שנה ביום הזיכרון הולך אני
לבית הקברות הצבאי בי-ם.
מדהים אותי לראות, מעבר לסיפורים של המתים,
מעבר לזכרונות שאנשים מעלים,
מעבר לבכיות, מעבר לטכסים..
מדהים אותי לראות.. איך ליום אחד..
הופך בית הקברות - לבית החיים.
כתבתי קטע: "נכתב ליום הזיכרון"
אך שם כתבתי ליום השואה...
וטוב שנכתבו מילים על סבות ונכדים.
[ליצירה]
יורם
במבט שונה על היצירה שלך...
ובהמשך הנושא בין גבר לאשה..
אל ינסה הגבר להסביר את דרך מחשבתו לאשה,
הוא יחשב בעיניה לבלוק.
אל תנסה אשה להסביר את דרך מחשבתה לגבר,
היא תחשב בעיניו לאשה.
אך ברגע בו יתחתנו השניים
ויעברו לתחת אותה קורת גג
הו אז יבינו השניים..
את דרך מחשבת האחד.
תגובות