אני דווקא בניגוד לתמי חושבת שאתה לבד עם עצמך... אבל אולי לא רוצה כל כך להיות לבד...
מקסים, הרווחים שמקיפים את השורה משני צדדיה גם מביעה משהו לדעתי....
יפיפה,
ליתוש.
[ליצירה]
אני דווקא בניגוד לתמי חושבת שאתה לבד עם עצמך... אבל אולי לא רוצה כל כך להיות לבד...
מקסים, הרווחים שמקיפים את השורה משני צדדיה גם מביעה משהו לדעתי....
יפיפה,
ליתוש.
[ליצירה]
מאבק תמידי בין היכולת לאהוב
והיכולת לפגוע.
שני הדברים משתלבים להם בכל
שלב בהחלטותינו.
האנשים שהכי יקרים לנו
פוגעים בנו הכי עמוק
ואנחנו מקבלים את פגיעתם באהבה.
לפעמים אנחנו בעצמנו לא מודעים לכמה אנחנו יקרים לאדם מסויים,
ובמעשה קטן של חוסר תשומת לב מצליחים לפגוע בנקודה ממנו הוא אוהב.
אכן שיר מדהים.
[ליצירה]
"עד שנגמר... שנהיה"
"עד שעגנו... שזנחו"
אהבתי את הניגודים. כאילו ההליכה משלימה מעגל כלשהו..
או שפשוט ההליכה היא במעגלים..
- שני הרעיונות יפים בעיני -
"וצריך להמשיך ללכת
וצריך להמשיך לנדוד
והדרך עוד מושכת
ארוכה..."
[ליצירה]
יורם תומר היקרה גם כן...
צר לי לבשר לך... אך אני גבר !!
אם תכנס לשירים נוספים שלי..תבין זאת.
אבל בוא נגיד שגרמת לי ולעוד כמה א-נשים (גברים כן..) להתגלגל מצחוק.
ועכשיו ברצינות...
תודה.
עצם ההתבלבלות שלך רק מחמיאה לי על השיר.
[ליצירה]
אמונה ,
השלוש נקודות באות לעשות פאוז,
לקחת את המשפט שנכתב לפני ולקשר אותו למילה אחרי.
אפשר לעשות זאת בפסיק אך ככה נראת יותר ההתלבטות לגבי מקור הכוח שדוחף קדימה.
תודה לכם.
השיר דווקה לא כל כך גוזמא לצערי,
ככה לפעמים אתה מרגיש כשהדרך ... לא נגמרת,
והמקום היחידי שהיא נמצאת בו...
זה במחשבות.
[ליצירה]
הלואי..
לא היו הדברים מעולם...
אך הם ישנם.
אך מחר ... אינם.
כשלב אל לב כואב,
הדמעות זולגות.
כשהכל מתפוצץ
וכבר לא יודעים מה לעשות,
התרופה הכי טובה
היא פשוט... לחכות.
איתך...
[ליצירה]
כל כך שונה העולם בין הגברים לנשים.
הגברים הם השותקים במהלך הימים,
הנשים הם הדוברות... לעיתים ללא הפסק.
אך מדהימה העובדה
שדווקא בין הגבר לאישה
נאלמת האישה והגבר מדבר.
וכמו בשיר שכתבת יורם
השתיקה... מזמינה דיבורים.
השיר שכתבת ממש יפה,
הוא לא רק מנקודת ראות של גבר..
אלא גם נקודת ראות... מגובה השנים.
וזה יפה.
תגובות